×
Mikraot Gedolot Tutorial
רי״ף
פירוש
הערותNotes
E/ע
רי״ף שבת ט״ו:רי״ף
;?!
אָ
רי״ף מסכת שבת פרק ג - כירה {משנה שבת ג:א} כירה שהסיקוה בקש או בגבבה נותנין עליה תבשיל בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוףא או עד שיתן את האפר בית שמאי אומרים חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים חמין ותבשיל ובית שמאיב אומרים נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין: {בבלי שבת לו ע״ב} גמ׳ איבעיא להו האי לא יתן לא יחזיר הוא אבל לשהותמהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט, באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
א כ״י נ מוסיף: ״אותו״.
ב ובית שמאי: דפוסים, רמב״ם פיהמ״ש, רא״ש (ג:א): ב״ש.
E/ע
הערותNotes
נותנין עליה תבשיל. המונח ׳תבשיל׳ מופיע בלשון חז״ל גם בהוראת תבשיל המבושל כל צרכו (משנה מעשר שני ה, ו) וגם בהוראת תבשיל שאינו מבושל כל צרכו (תוספתא דמאי ד, לא). המשנה לא התנתה תנאי על מצב התבשיל, ולכן נראה שהיא מדברת על כל תבשיל. אך להלן נראה שלדעת הרי״ף מדברת המשנה אך ורק על תבשיל שהאש משביחה אותו, היינו, או תבשיל שאינו מבושל כל צרכו, או תבשיל המבושל כל צרכו אבל בהמשך שהותו על האש הוא ׳מצטמק ויפה לו׳. לדעת הרי״ף המשנה לא דיברה כלל על תבשיל שהאש אינה משביחה אותו, וקל וחומר שלא דיברה על תבשיל שהאש פוגעת באיכותו, והוא זה המכונה ׳מצטמק ורע לו׳, ולדעת הרי״ף מותר להשהות את התבשילים האלה על האש, ולא רק בכירה אלא אף בתנור (לדיון בשאלה מהו המקור של הרי״ף להיתר להשהות על האש דבר שהאש אינה משביחה אותו ר׳ להלן טז, ב, ד״ה ׳ודוקא דבר שהוא מצטמק ורע לו׳. ולהלן יז, ב, ד״ה ׳ואף רבי הושעיה סבר׳ הראינו אפשרות לקיומה של דעה השוללת את ההיתר הזה). ולפי פשוטה של המשנה (וכן לפי פירוש הרי״ף, וכפי שנראה להלן), המשפט ׳נותנים׳, וכן המשפט ׳לא יתן׳, עוסקים בנתינה מבעוד יום, שהרי שנינו עד שיגרוף או עד שיתן את האפר. עד שהאדם יוציא את הגחלים מהכירה או עד שיכבה את האש על ידי נתינת אפר עליה. הפעולות האלה מותרות רק מבעוד יום, ואילו היתה המשנה מתכוונת לנתינה בשבת עצמה, היה מצופה שניסוח התנאי יהיה ׳לא יתן אלא אם גרף או נתן את האפר [מבעוד יום]׳. כירה שהסיקוה בקש, או שהסיקוה בגפת וגרפוה, היא למעשה ׳כירה שאין בה אש׳, וכך נכנה אותה בפירושנו להלן. בית שמאי אומרים חמין אבל לא תבשיל. בית שמאי חולקים על הרישא שֶׁהִתִּירָה להשהות על כירה שאין בה אש כל תבשיל. בית שמאי אומרים נוטלין. בשבת עצמה כלי המונח על הכירה. ההיתר בכך נראה פשוט, ואפשר שהמשפט ׳נוטלין׳ נשנה אגב המשפט הבא אבל לא מחזירין. כלי לכירה, גם אם אין בה אש, וגם אם הכלי היה מונח על גבי הכירה מערב שבת. ובית הלל אומרים אף מחזירין. לכירה שאין בה אש כלי שהיה מונח עליה מערב שבת וניטל ממנה בשבת עצמה. האי ׳לא יתן׳ לא יחזיר... אבל לשהות. לפי הפירוש הזה למשנה, המשפט ׳נותנים׳, וכן המשפט ׳לא יתן׳, מלמדים היתר להחזיר לכירה שאין בה אש תבשיל שהיה מונח עליה מבעוד יום ונלקח ממנה במהלך השבת. (וכאמור בפירושנו לעיל, ד״ה ׳עד שיגרוף׳, הפירוש הזה אינו מתאים לנוסח המשנה). ולפי הפירוש הזה נפתח הפתח להתיר הַשְׁהָיַת תבשיל על כירה שיש בה אש, שהרי המשנה התירה פעולה מסוימת הנעשית ביחס לכירה בשבת עצמה, ולא דיברה כלל על שום פעולה הנעשית ביחס לכירה לפני השבת. בהיתר הַשְׁהָיַת תבשיל על האש יש שתי רמות. ברמה היותר נמוכה ההיתר הוא רק ביחס לתבשיל שהאש אינה משביחה אותו (ואז היתרון בהשהייתו על האש הוא מצד השמירה המירבית על חומו), וברמה היותר גבוהה ההיתר הוא אף ביחס לתבשיל שהאש משביחה אותו. והשמועה מבארת כעת לאיזה רמה של חידוש היא מתכוונת.ביאור הרב יצחק הראל, באדיבות המבאר (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Rif
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144